simaravenmediaco

משיכתי הטבעית היא למופשט. בעבודה בחומר ובפורצלן אני אוהבת לקרוא תיגר על גבולות הפיסול. אני יוצרת אובייקטים פיסוליים, חלקם דקים ועדינים, אחרים עבים וכבדים. את השראתי אני שואבת הן מעבודות אמנות יפניות מודרניות והן ממחצבי הטבע, מצורותיו וממרקמיו. אני אוהבת לברוא "יצירי טבע" בעלי נראוּת אורגנית, המדמים שרידים קדומים, אבנים או מאובנים. שיטת העבודה שלי מתאפיינת ביצירה אינטואיטיבית. נגיעה בלתי מתוכננת בחומר מכתיבה את המשך גיבוש העבודה ואת אופן הנחת הצבע. לרוב היצירה אינה נובעת מתוך נרטיב מוגדר מראש, אלא מתפרצת מתוך דחף עז ובלתי מוסבר לחוש, לגעת, ללוש, לערבב, כשבראשי מתרוצצים צבעים וצורות. הסטודיו משמש לי כמעין מעבדת מחקר, המהדהדת את עברי ככימאית, ובו אני עורכת אינספור ניסיונות ומשחקים מאתגרים. השימוש בחומרים מגוונים (שילוב של מלחים, תחמוצות וגלזורות מתוצרת עצמית) ובשיטות יישום שונות מניב עבודות, המתאפיינות במנעד רחב של מרקמים.

נולדתי בתל אביב, אך רוב שנות בגרותי עברו עלי בברבדוס, שם חוויתי נופים ותרבות שונה . החיים מחוץ לישראל חשפו אותי למגוון רחב של השפעות תרבותיות ואמנותיות, שעיצבו את עולמי הפנימי והביאו אותי לחקור ולהתנסות בתחומים אמנותיים שונים בברבדוס עבדתי כשוליה לאמן ביל גרייס, ממנו למדתי להבין את החומר.בגואטמלה התמקדתי בעבודה עם זכוכית, וחקרתי את האפשרויות האינסופיות עם חומר מרתק זה.כשחזרתי לישראל המשכתי את מסע הלמידה שלי במכון אבני.אני אמנית רב-תחומית, אוהבת להתנסות בחומרים שונים ולשלב בין טכניקות מסורתיות למודרניות. בעבודותייאני חוקרת את הגבולות בין האבסטרקט לפיגורטיבי, בין המסורתי למודרני.בציור אני עובדת בשני סגנונות במקביל:הראשון -ציור פיגורטיבי קלאסי.השני- פופ ארט. פיתחתי טכניקה ייחודית בהשראת האמן צ'אק קלוז, המשלבת אלמנטים של פוטוריאליזם ואבסטרקציה.בפיסול אני עובדת עם מגוון רחב של חומרים, ביניהם:זכוכית, עץ,חימר,גבס מתכת ועוד.עבודותי מוצגות בגלריות בארץ ובחו"ל.אני מאמינה כי האמנות היא שפה אוניברסלית, המסוגלת לחבר בין אנשים ולתת ביטוי לרגשות ולמחשבותהעמוקות ביותר.

האמנות (ציור) תמיד חייתה חלק חשוב בחיי. כל החיים ספגתי את ערכי האמנות מה"גדולים" – הציירים המוצגים בעשרות המוזיאונים של אמנות ותערוכות בארץ ובעולם שביקרתי בחיי.  התחברתי והושפעתי ממודרניזם האירופי של סוף המאה 19 תחילת המאה 20, אימפרסיוניסטים, פוסט-אימפרסיוניסטים ואקספרסיוניסטים. התחלתי ללמוד את הציור עוד בתיכון וציירתי מפעם לפעם בצבעי מים. החל משנת 2022 התחברתי לציורי שמן פיגורטיביים. למדתי רישום וציור בצבעי שמן במכון אבני אצל ציירת הילה נבו , ולאחר מכן במכללת מנשר לאמנות.  במקביל, למדתי תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, בין היתר, אמנות האוונגרד ואמנות עכשווית. אני מאמינה שבאמנות מאוד חשוב ליצור מהרגש, מה שנקרה "מהבטן". אם אני מציירת משהו שמרגש אותי, גורם לי לאמוציות, קרוב לוודאי זה ירגש גם את הצופים, יגרום להזדהות עם היצירה.  אני כאילו מעבירה את הרגש שלי לאנשים שצופים בתמונה. בעבודותי אני נעה בין סוריאליזם לריאליזם. אירועי השנים האחרונות – הקרע בחברה ישראלית בתקופת "הרפורמה המשפטית", הטרגדיה של 7 באוקטובר והמלחמה בישראל – נכנסו לציוריי.  כך נוצרה הסדרה "חיים שכאלה" המתארת תחושה של עצב, של אי וודאות, של הזדהות עם כל המשפחות שנפגעו.  בעבודות אלה קיים דיאלוג עם מסורות אמנותיות מודרניסטיות שונות. האמנים שקרובים במיוחד אלי – מאגריט, קוקושקה, דה וולמינק, גרהרד ריכטר אשר פעלו בתקופה של זעזועים היסטוריים, ואמנותם הייתה תגובה חיה לדרמות של זמנם.

הנושא שהעסיק וסקרן אותי מאז ומתמיד הוא – אנשים,  מתחילת לימודיי ומשם לאמנות. אני רואה באדם מגוון מראות, רגשות, חזויות, התנהגויות, שהחיים מכתיבים לו ובאים לידי ביטוי: אהבה, חמלה, זיכרון, הומור, כעס, כאב. את אלה ואת מחשבותיי ודעותיי אני מפסלת. אני עוברת מסע בין דמויות שמקורן במהות הקיומית שלנו והמסע הופך לפסלים. תוך כדי עבודה מוכתבים גבולות החומר, מטמורפוזה של החומר ושילובו בחומרים נוספים כמו ברזל, בד, נייר ועוד . עיקר חומרי הגלם בהם אני מפסלת הם פורצלן וחומר. הפיסול  הוא ידני או יציקה לתבניות מקוריות שלי ושילוב ביניהם. אני מבקשת לעניין ולאתגר את המתבונן ואת עצמי ולהשתמש בכוח הדמיון והיצירה.

לעיתים החושך מספק תחושה של שכבת הגנה. הוא מאפשר להיות כמו רואה ואינו נראה. משום כך, החושך בעבודותיי הוא לא חושך מאיים, אלא כזה המדגיש את השקט של אדם הנמצא לבדו. החלונות הדולקים בבניינים ואורות הפנסים מרמזים על חום אנושי, מבלי נוכחות מפורשת של דמויות בציור. אני עובדת בצבעי אקריליק ושמן, מתוך התבוננות או התבססות על תצלומים שלי.

אני בוחנת ביצירותיי את המאזן בין החלקים שמגדירים אותי- אימפולסיביות וארגן, יופי וכיעור. עבורי היצירות מבטאות כיסוי של אמת, וביטוי למתח בין הפנים והחוץ. אני עובדת בצבע אקרילי על קנבס בטכניקה מעורבת. ציורי מתאפיינים במרקמם העשיר, יצירות שהם ספק ציור ספק תבליט. במהלך העבודה נוצרים רבדים של חומרי ציור מגוונים בשילוב חומרים טבעיים כגון אספסת, חצץ וחול מלוכלך אותם אני מלקטת באופן אקראי מסביבתי הקרובה. נושאים חוזרים ביצירות הם הפשטה של נוף, דמות אדם וזרי ניצחון או אבל, לצד זאת שפת הציור שלי נעה על ציר הבודק את הגבול בין המזוהה למופשט ומאפשר מקום לחיפוש משמעות. לצד הציור אני עובדת על סדרת מכלים עשויים מצמחי נוי נטושים ואובייקטים העשויים משאריות אוכל מהמטבח הביתי המצופות בזהב. התוצר המתקבל מתהליך העבודה נראה כתכשיט יקר ערך. העבודות מרהיבות, אך מסתירות בתוכן חומרים דחויים ובלתי ניתנים לעיכול.