לזכרם

צפי (ציפי) בירן ז"ל, אומנית פיסול, ויו"ר עמותת "אמן בעירו", ממייסדי בית האומנים בכ"ס. צפי, אומנית מוכשרת, רבת פעלים אשר עשתה רבות לקידום מעמד האומנים בכפר-סבא. את שליחותה זו עשתה בנחישות מלאת אנרגיה, רגישות וחברות שסחפה אחריה אומנים ואומניות. דמותה והליכותיה האצילות לא ישכחו מאיתנו. ​—————————————————– אמנות הפיסול מהווה בשבילי דרך חשובה לממש את עצמאותי.אני נהנית להרגיש את חומרי הגלם בכפות הידיים ומהחופש המוחלט ליצור באמצעותם את מה שאבחר, תוך ההתמודדות עם מגבלותיי.רב יצירותיי הן דמויות של נשים, גברים והקשר ביניהם.אני מתמקדת ברבדים השונים של חיי היום-יום, תוך הדגשת ההרמוניה הזוגית, הורות ונשיות, מנקודת מבט אישית המשקפת את חוויתי והתנסויותיי.מהיותי אופטימית, אני מעדיפה להדגיש את הצד החיובי והמאושר של הדמויות, חוויות וסיטואציות נעימות, גילויי הנאה, תמיכה, הבנה הדדית, צחוק, ומשיכה מינית.עבודותיי מתאפיינות בקו זורם, מעוגל ודינמי המבטא תנועה וחיות, הנובעים מאופיי האנרגטי.החומרים בהם אני משתמשת הם חימר, שרפים, זכוכית אבן ועץ.

אהבתי לפיסול החלה כשלמדתי אמנות במכללת בית ברל אצל הפסלים דב פייגין ודיוויד פיין. אבן בשבילי זה חיבור, שפה, נשמה, דיבור, דו שיח. לפיכך בהביטי באבן הגולמית אני רואה בתלת מימד פסל. נוצר דיאלוג ביני לבינה. סדק רחב באבן יעלה בי את הביטוי :"משני צדי המתרס". הפיסול לגבי הוא הטבעת חותם, זהו כתב ידי. המוטיבים שלי הם ציפורים זוגיות , נשים, תרנגולים וזיכרונות ילדות. הם המשמשים מצע לעבודתי. אני חוצבת כ-25 שנה באבנים מכל רחבי הארץ והעולם. אסיים באמירה :"אין  דבר רך יותר מאבן ואין קשה יותר מאישה"(שמעון פרס)

בשל כישרונה והיצירתיות העצומה שלה, מירה מציירת בסגנונות שונים ועל נושאים רבים, תוך שימוש בטכניקות ציור שונות, כגון צבעי שמן, צבעי אקריל, צבעי מים ודיו חרט.במקום להציג מציאות עובדתית, מירה יוצרות קשר בין מציאות הנוף לבין רגשות הנוסטלגיה והציונות, וחוקרת את הדואליות המתפתחת. מוצפת מבחינה רוחנית מקדושת ארץ ישראל המקראית ורגשות הציונות, אשר משכו אותה לעלות לארץ ישראל באמצע חייה (1972), מירה מציירת את אתריה ההיסטוריים של ישראל, נופים ישראליים ייחודיים, פרחים, קקטוסים, עצי דקל ואת רגשותיה, בסגנון ריאליסטי, אימפרסיוניסטי ומופשט מתון. יצירותיה מקרינות את האנרגיה של המקום, את הרטט הרגשי והרוחני שלו ורבים טוענים משרות רוגע על המתבוננים בהן.

מאיר קדושאני מצייר כ-50 שנים. בלימודיי רכשתי מיומנויות כגון ראייה נרחבת, בניית רישום, הנחת צבע וכן קומפוזיציות. מכל המורים שהשכלתי מהם, היו אמנים מודרניים שהושפעו מאמנים דוגמת פול סזאן עד פיקאסו ובראק, וכל האומנות המופשטת שבאה אחריהם.לפני שאני מצייר, אני בוחר בנושא מסוים שיעורר בי השראה ליצירה. הנושא צריך להיות מול עיניי בכדי לבנות קומפוזיציה שתהיה בנויה משטחים מופשטים, מניגודי צבעים, מכתמים, מרישומים ומשקיפויות הצבע.

גדלתי בקייפטאון, עיר נמל מרכזית בדרום אפריקה, והתגוררתי מול הנמל וכלי השייט שפקדו אותו. כנראה, שמכאן נבעה משיכתי הרבה לכלי שייט, ים, וגם למוסיקה קלאסית שאמי ואחותי ניגנו בעת ילדותי. כאמן, עבודתי הושפעה מאוד מתחומים אלה ושילבתי אותם רבות ביצירות האומנות שלי. כך, ניתן למצוא סדרות של ציורים בנושאי מוסיקה קלאסית, כלי שייט וים. כמו כן לפרנסתי עסקתי בעיצוב תערוכות ועבדתי עם כלי עבודה שבאו לידי ביטוי גם כן ביצירותי. בלימודי האומנות שלי נמשכתי בעיקר לציורי שמן וזהו דרך העבודה העיקרית שלי. בתחילת דרכי הושפעתי מיצירותיהם של האמנים הדרום אפריקאים אריק לובשר וצארלס גסנר