פסלת

הנושא שהעסיק וסקרן אותי מאז ומתמיד הוא – אנשים,  מתחילת לימודיי ומשם לאמנות. אני רואה באדם מגוון מראות, רגשות, חזויות, התנהגויות, שהחיים מכתיבים לו ובאים לידי ביטוי: אהבה, חמלה, זיכרון, הומור, כעס, כאב. את אלה ואת מחשבותיי ודעותיי אני מפסלת. אני עוברת מסע בין דמויות שמקורן במהות הקיומית שלנו והמסע הופך לפסלים. תוך כדי עבודה מוכתבים גבולות החומר, מטמורפוזה של החומר ושילובו בחומרים נוספים כמו ברזל, בד, נייר ועוד . עיקר חומרי הגלם בהם אני מפסלת הם פורצלן וחומר. הפיסול  הוא ידני או יציקה לתבניות מקוריות שלי ושילוב ביניהם. אני מבקשת לעניין ולאתגר את המתבונן ואת עצמי ולהשתמש בכוח הדמיון והיצירה.

אריאלה מנור מפסלת באבן טבעית.  הרעיון המרכזי המנחה אותה הוא שפסל הינו גוף תלת-ממדי, יש לו אינסוף חזיתות, לכל מבט מכיוון אחד יש המשך בכיוונים האחרים. כדי להתבונן נכון בפסל צריך ללכת סביבו. פיסול באבן הוא דיאלוג, שמתחיל עם בחירת האבן, ונמשך לאורך כל תהליך העבודה. בין אם מתכננים מראש ובין אם לאו, צריך ללמוד את האבן ולדעת להתחשב בה, להתקדם בצעדים איטיים, להסתובב סביבה ולבחון כל פעם מחדש את כל החזיתות. אם מקשיבים היטב – גם האבן נותנת כיוון ותורמת לגיבוש התוצר.